גזל סוד מסחרי

עם השנים סוגיית ההגנה לעסקים על הסודות המסחריים המהווים נקודה רגישה עבור פרנסתם הפכה לנושא להתדיינות רבה בבתי המשפט ובבתי הדין לעבודה.

חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט - 1999, חוקק בשנת 1999 וקבע הגנות מיוחדות בנושא אינטרס העסק להגן על סודות המסחר מפני עובדים, קבלני משנה ומתחרים.

לפי חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט - 1999 גזל סוד מסחרי הנו נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד המסחרי ללא הסכמת בעליו.

החוק מגדיר סוד מסחרי כדלקמן:

"סוד מסחרי", "סוד" - מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו."

בפועל, הפסיקה קבעה הגדרה רחבה לסוד מסחרי, לרבות רשימת לקוחות, רשימת אנשי קשר, קבלני משנה, שיטות תמחור מורכבות ועוד'.

אף אם אדם לא נטל את הסוד המסחרי בעצמו אך הוא מודע לכך שבאמצעותו ניטל ללא אישור הבעלים או שהדבר גלוי על פניו, יהא אותו אדם חייב בגין עוולה זו גם כן.

על בעליו של הסוד המסחרי חלה החובה לנקוט אמצעים סבירים לשמור על הסוד, ובמידה ולא יעשה כן ייתכן וישללו ממנו הסעדים המגיעים לו על פי דין.

ישנם מספר סייגים לאחריות בגין גזל סוד מסחרי. חלקם מנויים בחוק כדוגמת רכישת הסוד המסחרי בתום לב ובתמורה, חשיפה של סוד מסחרי באמצעות הנדסה חוזרת (פירוק או ניתוח של מוצר/תהליך), סוד מסחרי אשר הגיע לעובד במהלך עבודתו והפך לחלק מכישוריו הכלליים, כאשר הדבר נוגד את תקנת הציבור ועוד.  סייגים נוספים פותחו בפסיקה וביניהם מידע אשר יש בו כדי למנוע פגיעה בבריאות הציבור, הגנה על הזכות למשפט הוגן ועוד.

כאשר דן בית המשפט בטענה כי נעשתה עוולת גזל סוד מסחרי יאזן בית המשפט בין הזכויות השונות המתנגשות, לדוגמה חופש העיסוק ועיקרון התחרות החופשית אל מול האינטרסים של בעל הסוד המסחרי תוך יישום מבחנים של סבירות ומידתיות. כך לדוגמה כאשר מעסיק טוען כי עובד גזל ממנו סוד מסחרי או כי יש להגביל את עיסוקו בכל הנוגע לסוד המסחרי אשר רכש אצל אותו מעביד, יש לבדוק כיצד הגיע הסוד המסחרי לידיו של העובד והאם הדבר נעשה באמצעים פסולים, וכן יש להביא בחשבון את חופש העיסוק של אותו עובד והרצון שלא להגבילו. בנוסף יבדוק בית הדין לעבודה האם הושקעו משאבים מיוחדים על מנת להכשיר את העובד או שעשה זאת בזמנו הפנוי, האם ניתנה לו תמורה מיוחדת בתמורה להגבלת העיסוק וקיום חובת תום הלב והאמון במערכת היחסים בין העובד והמעביד.

חוק עוולות מסחריות מקנה לנפגע את הזכות לבקש מבית המשפט פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של עד 100,000 ש"ח. סעדים נוספים אותם יכול לבקש הנפגע הנם מתן צו מניעה כנגד השימוש בסוד המסחרי, מתן חשבונות, מינוי כונס נכסים אשר בסמכותו לחפש ולתפוס נכסים אשר הופקו תוך ביצוע העוולה או תפיסת ראיות, וכן כל סעד אשר מוקנה לנפגע על פי פקודת הנזיקין.

על אף כל האמור, חשוב לציין כי גזל סוד מסחרי הינו עוולה שלמרות החוק המפורש, אינה ניתנה להוכחה בנקל בבתי המשפט, וכל שכן בבית הדין לעבודה בתביעות בין מעבידים לעובדים. על כן, יש להכין בקפידה תיק בטרם הגשת כתב תביעה על עוולת גזל סוד מסחרי, ומנגד על הנתבע לללמוד היטב את הדינים המקשים על התובע (וישנם דינים רבים כאלו).

אין האמור לעיל מהווה חוות דעת משפטית, ומומלץ להתייעץ עם עורך דין קניין רוחני או עם עורך דין דיני עבודה בכל נושא.

לקביעת פגישת ייעוץ התקשרו: 03-5323650 או בדוא"ל: office@ophirlaw.com.